את הרשומות הראשונות שלי אני אקדיש לדברים שיצרתי בעבר.
היצירה המתועדת הכי ותיקה שלי היא כיפת החתונה של בעלי.
קצת לפני שהתחלתי ללמוד באולפנה למדתי לסרוג כיפות במסרגה אחת-
ומאז לא הפסקתי לסרוג כיפות, אמנם לאט אבל בטוח...
(במשך שנים ארוכות הייתי בטוחה שהשימוש היחיד לסריגת קרושה הוא במסרגה מס' 0.75 עבור חוטי ווג 8 :-))
בזכות הסריגה העברתי שיעורים רבים והרצאות משעממות וגם סתם שעות ערב שקטות בכיף.
לצערי הרב כל הכיפות שסרגתי לפני החתונה לא זכו לתיעוד- זה היה טרום עידן הצילום הדיגיטלי הנפוץ,
וגם הכיפות עצמן התבלו ו/או אבדו כדרכן של כיפות...
בכל מקרה כיפת החתונה הנ"ל היתה גולת הכותרת של הכיפות שלי. נעזרתי בכל כישורי הדמיון+חלק ממיומנויותי המתימטיות כי ליצור כיפה שבה הדוגמאות משתלבות זו בזו.
זה לא היה פשוט אבל ממתי אני מחפשת פשטות?
כפי שניתן לראות גם התיעוד הזה לא נעשה במיוחד...
מזל שתמונות החתונה היו באיכות מספקת בשביל לחתוך מתוכן את תמונת הכיפה ברזולוציה טובה.
זו לא דוגמא שרואים כל יום. איך אחי הגדיר אותה בזמנו? "אוריינטלית".
זו לא דוגמא שרואים כל יום. איך אחי הגדיר אותה בזמנו? "אוריינטלית".
גם לבעלי לקח זמן להתרגל אליה ;-) אבל בסופו של דבר הכיפה שימשה אותו לא מעט זמן, בזכות חוטי הDMC האיכותיים מהם עשוי הרקע. אחרי כמה שנים גם בה נבעו קרעים ונאלצנו לגנוז אותה.
ממש לאחרונה לכבוד 10 שנות נישואין סרגתי כיפת שבת חדשה בסגנון דומה.
לא האמנתי שאצליח, כי כבר אין לי שיעורים והרצאות שצריך להעביר תוך כדי סריגה,
וכן יש לי עבודה וילדים שדורשים את הזמן שלי
וכן יש לי עבודה וילדים שדורשים את הזמן שלי
אבל הייתה דבקות במטרה ואכן הגעתי ליעד!
הפעם הרשיתי לעצמי (בעיקר בגלל נסיון העבר) להשקיע בחוטי DMC גם לרקע וגם לדוגמאות,
בתקווה שהפעם הכיפה תהיה יותר עמידה.
בין לבין נסרגו עוד לא מעט כיפות לימי חול- רק אחת מהן תועדה לצערי
(הכיפות עצמן כבר לא קיימות ברובן...
החשיפה הישירה לשמש מצד אחד והמגע עם השיער בצד השני מבלה אותן במהירות וביסודיות)
וגם כיפות לילדים מחוטי כותנה עבים, ועל זה בפוסט הבא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה