סוף סוף הצלחנו להוציא לפועל את היומולדת של השלישי בגן (אצלנו בגן עושים רק זוגות והתקשנו מאוד למצוא פרטנר... אל תשאלו. בסוף עשינו עם ילדה שהיא לא הכי חברה אבל כן קרובה בגיל).
סיכמתי עם האמא השניה שאני אהיה אחראית על העוגה והיא על ההפתעה בסוף (השנה למזלנו משרד החינוך הורה לצמצם את כמויות הממתקים המחולקים בגן אז השתחררנו מעול החטיפים). היא בעצם לא עשתה הפתעה בסוף אלא יזמה פעילות יצירה מקסימה -ומאורגנת להפליא!-של איש שלג ממרשמלו (רגע לא אמרנו שהורידו את הממתקים? 😝) לפי ההדרכה הזו.
כמו שכבר כתבתי אני כבר לא בקטע של עוגות מזולפות כל כך, בגלל הטעם, אבל מה בעצם האלטרנטיבה?סתם שוקולד עם סוכריות? פחות מתחברת...
הקש ששבר הוא העובדה שאצלנו בגן חייבים להביא עוגת הבית (מטעמי כשרות), כך שבגזרת הטעם כבר אין לנו מה להפסיד אז יאללה נעשה זילוף. הדמות שנבחרה היא פו הדב שמתאימה גם לבנים וגם לבנות- הורדתי איור של פו הדוב ישירות מגוגל תמונות והדפסתי. קצת ניסוי וטעיה בקשר לגודל המתאים לעוגה ולדרך...
הסוד היה למרוח את עשיית העוגה על כל האחה"צ ולא לדחות לשעות השקטות של הלילה, כי לא ידעתי כמה זמן זה יקח אז עשיתי בכל הזמן שהיה לי... מזל שהקטן שלי כבר מעסיק את עצמו יפה ולא דורש את תשומת ליבי בכל רגע, זה בהחלט מאפשר לי זמן פנוי.
דאגתי שהצימקאו שאיתו זילפתי את הדמות יהיה תמיד נוזלי- תמיד היה ספל עם מים רותחים זמין- לכן השלב הזה עבר בקלות.
בזמן שאני ציירתי את פו בשוקולד, בת ה-7 שלי ציירה אותו בצבעי חלונות- שזה מעין דבק צבעוני שמזלפים על ניילונית או שקף, ואחרי שמתייבש אפשר לקלף ולהצמיד לחלון. יצא מתוק וגם נשאר להרבה יותר זמן! בכלל אחלה דבר ליצור איתו, רק צריך למצוא את המתכון איך להכין בבית מדבק פלסטי ומגוון צבעים כי זה קצת יקר...
הבעיה שלי בזילוף היא תמיד בשלב הדפנות. זה השלב שבו כבר עייפים מהציור ומהחלפת הצבעים והצנטרים ורק רוצים לגמור, ומצד שני הדפנות זה חלק בלתי נפרד מהעוגה אז לא כדאי לזרוק עליהן... כמו תמיד הבחירה היא ב"דרך האמצע".
הפעם בחרתי להמשיך את הרקע של החלק העליון על הצדדים. דווקא דרך האמצע הזו נוטה יותר לצד הזרקני, במיוחד כאשר הקצפת בשקית אוזלת באמצע העבודה ועושים כל מיני טריקים כדי לא להצטרך להכין עוד ולנסות לשחזר את הגוון של הקצפת...
את התמונות הפעם צילמתי במצלמה החדשה שקיבלתי ליום ההולדת האחרון- מצלמת פוג'י חצי מקצועית, לכן אפשר לראות משחק עם הפוקוס של התמונה, שזה תכלס הדבר הכי נחמד בשבילי במצלמה הזו.
לחגיגת היומולדת עצמה לא לקחתי את המצלמה אלא הסתפקתי בסלולרי שלי, כי בשורה התחתונה אני שם כדי להיות עם הילד, לא כדי לצלם, רק חבל שסוללת הטלפון נגמרה לי באמצע המסיבה אז את התמונות של החלק השני (רציתי להראות פה כמה תמונות של היצירה שעשו הילדים) לקחתי מאביה של הפרטנרית שהוא, בלשון עדינה, לא צלם דגול...
שבוע אחרי יום ההולדת החל לרוץ ברשת פוסט שכתבה אמא נגד השקעות מטורפות באירועים בגנים (היא דיברה על אבאמא של שבת דווקא) שזה גורם לקנאה בגנים וכו'. זה הביא אותי להרבה מחשבות...
אולי זה לא בסדר שאני משקיעה כך ביום ההולדת של הבן שלי? אולי זה יגרום לתחרות לא רצויה בגן ושאמהות שפחות נהנות מכל העסק גם יטרחו ככה ויוציאו כספים מיותרים כדי שילדן לא ירגיש מקופח?
ואולי מצד שני צריך לחנך את הילדים שלא חייבים להיות כולם אותו הדבר... כל אחד הוא מיוחד והשאיפה לשוויון בכל דבר רק מביאה אותנו למקום מאוד אפרורי ובינוני... אני עדיין לא סגורה על עצמי בנושא. והגננת מצידה שלחה לכולם העתק של הפוסט בווצאפ, כך שדעתה בעניין ברורה ללא ספק :-/
ועכשיו לתמונות:
סיכמתי עם האמא השניה שאני אהיה אחראית על העוגה והיא על ההפתעה בסוף (השנה למזלנו משרד החינוך הורה לצמצם את כמויות הממתקים המחולקים בגן אז השתחררנו מעול החטיפים). היא בעצם לא עשתה הפתעה בסוף אלא יזמה פעילות יצירה מקסימה -ומאורגנת להפליא!-של איש שלג ממרשמלו (רגע לא אמרנו שהורידו את הממתקים? 😝) לפי ההדרכה הזו.
כמו שכבר כתבתי אני כבר לא בקטע של עוגות מזולפות כל כך, בגלל הטעם, אבל מה בעצם האלטרנטיבה?סתם שוקולד עם סוכריות? פחות מתחברת...
הקש ששבר הוא העובדה שאצלנו בגן חייבים להביא עוגת הבית (מטעמי כשרות), כך שבגזרת הטעם כבר אין לנו מה להפסיד אז יאללה נעשה זילוף. הדמות שנבחרה היא פו הדב שמתאימה גם לבנים וגם לבנות- הורדתי איור של פו הדוב ישירות מגוגל תמונות והדפסתי. קצת ניסוי וטעיה בקשר לגודל המתאים לעוגה ולדרך...
הסוד היה למרוח את עשיית העוגה על כל האחה"צ ולא לדחות לשעות השקטות של הלילה, כי לא ידעתי כמה זמן זה יקח אז עשיתי בכל הזמן שהיה לי... מזל שהקטן שלי כבר מעסיק את עצמו יפה ולא דורש את תשומת ליבי בכל רגע, זה בהחלט מאפשר לי זמן פנוי.
דאגתי שהצימקאו שאיתו זילפתי את הדמות יהיה תמיד נוזלי- תמיד היה ספל עם מים רותחים זמין- לכן השלב הזה עבר בקלות.
בזמן שאני ציירתי את פו בשוקולד, בת ה-7 שלי ציירה אותו בצבעי חלונות- שזה מעין דבק צבעוני שמזלפים על ניילונית או שקף, ואחרי שמתייבש אפשר לקלף ולהצמיד לחלון. יצא מתוק וגם נשאר להרבה יותר זמן! בכלל אחלה דבר ליצור איתו, רק צריך למצוא את המתכון איך להכין בבית מדבק פלסטי ומגוון צבעים כי זה קצת יקר...
הבעיה שלי בזילוף היא תמיד בשלב הדפנות. זה השלב שבו כבר עייפים מהציור ומהחלפת הצבעים והצנטרים ורק רוצים לגמור, ומצד שני הדפנות זה חלק בלתי נפרד מהעוגה אז לא כדאי לזרוק עליהן... כמו תמיד הבחירה היא ב"דרך האמצע".
הפעם בחרתי להמשיך את הרקע של החלק העליון על הצדדים. דווקא דרך האמצע הזו נוטה יותר לצד הזרקני, במיוחד כאשר הקצפת בשקית אוזלת באמצע העבודה ועושים כל מיני טריקים כדי לא להצטרך להכין עוד ולנסות לשחזר את הגוון של הקצפת...
את התמונות הפעם צילמתי במצלמה החדשה שקיבלתי ליום ההולדת האחרון- מצלמת פוג'י חצי מקצועית, לכן אפשר לראות משחק עם הפוקוס של התמונה, שזה תכלס הדבר הכי נחמד בשבילי במצלמה הזו.
לחגיגת היומולדת עצמה לא לקחתי את המצלמה אלא הסתפקתי בסלולרי שלי, כי בשורה התחתונה אני שם כדי להיות עם הילד, לא כדי לצלם, רק חבל שסוללת הטלפון נגמרה לי באמצע המסיבה אז את התמונות של החלק השני (רציתי להראות פה כמה תמונות של היצירה שעשו הילדים) לקחתי מאביה של הפרטנרית שהוא, בלשון עדינה, לא צלם דגול...
שבוע אחרי יום ההולדת החל לרוץ ברשת פוסט שכתבה אמא נגד השקעות מטורפות באירועים בגנים (היא דיברה על אבאמא של שבת דווקא) שזה גורם לקנאה בגנים וכו'. זה הביא אותי להרבה מחשבות...
אולי זה לא בסדר שאני משקיעה כך ביום ההולדת של הבן שלי? אולי זה יגרום לתחרות לא רצויה בגן ושאמהות שפחות נהנות מכל העסק גם יטרחו ככה ויוציאו כספים מיותרים כדי שילדן לא ירגיש מקופח?
ואולי מצד שני צריך לחנך את הילדים שלא חייבים להיות כולם אותו הדבר... כל אחד הוא מיוחד והשאיפה לשוויון בכל דבר רק מביאה אותנו למקום מאוד אפרורי ובינוני... אני עדיין לא סגורה על עצמי בנושא. והגננת מצידה שלחה לכולם העתק של הפוסט בווצאפ, כך שדעתה בעניין ברורה ללא ספק :-/
ועכשיו לתמונות:
וזו תמונה מהחלק השני של יום ההולדת. קיוויתי שיהיה לי איזה צילום מאקרו של איש השלג אבל זה הכי קרוב... אפשר לראות בתמונה את כל השלבים של ההכנה. כל ילד קיבל שקית עם המצרכים הדרושים (מרשמלו, שוקולד צ'יפס, קיסמים, מקלות ביגלה וסוכריה כתומה קטנה) במרכז השולחן שמנו כוסיות עם קצפת (שנשארה מהעוגה) שבאמצעותה הדביקו את השוקולד למרשמלו. הבנים סיימו ואכלו מיד והבנות ביקשו שנארוז להן הביתה.. כמה אופייני 😁
וזו המונה של פו בצבעי חלון. נכון חמוד?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה