כילדה בבית הורי משלוחי המנות היו עניין כיפי מאוד, הרי אין ילד שלא שמח ביום שבו מותר לאכול ממתקים בלי הגבלה... אבל עניין הכנת המשלוחים לא תפס מקום נכבד בביתנו.
אני יצאתי שונה... מאז שהקמתי את ביתי אני נהנית להקדיש מחשבה רבה בתקופה שלפני הפורים לסגנון המשלוח שאני רוצה לתת באותה שנה. החל בסוג המשלוח וכלה באריזה. ובכל שנה משלוח אחר, לא חושבת שהיו שנתיים רצופות בהן הכנתי את אותו המשלוח. בכל ערב פורים אני הולכת כמה וכמה פעמים לחנות כלים חד"פ עד שאני מוצאת את הכלי הנכון והמתאים לאריזה, וכמובן שלא יעלה יותר מידי... לשמחתי משנה לשנה המגוון גדל והמחירים יורדים וזה כיף!
את ההשראה אני מקבלת מהפינטרסט כמובן, ממשלוחים שקיבלתי בשנים שעברו ומרעיונות שרצים בפורומים השונים, וכמובן ממוחי הקודח :-)
| זה המשלוח שהכנתי בפורים האחרון (תשע"ח 2018). אחד המושקעים... בכל משלוח ישנם שישה פנקייקים+ 6 סוגי תוספות: גליליות חתוכות, תותים, בננות, סירופ מיפל וסירופ שוקולד וקרם גבינה מתוק בשקית קטנה לזילוף נוח. איך הייתי רוצה לקבל אותו בעצמי... ולצערי לא קיבלתי עליו פידבקים :-\ האריזה היא בעצם ריבוע של נייר קראפט שבו יצרתי סימני קיפול שחילקו אותו ל9 ריבועים קטנים זהים. כאשר חיברתי את הפינות ביחד התקבל מן כלי עם חלל מרכזי שבו הנחתי צלחת קטנה ובה הפנקייקס (ארוזים בשקית כמובן!) וארבעה כיסים קטנים שבהם הנחתי את התוספות. את סימני הקיפול והפינות חיזקתי בוואשי טייפ שגם תרם ליופי. אריזה זולה למדי אך דרשה לא מעט עבודה- החיתוך של הריבועים, יצירת סימני הקיפול והדבקת הוואשי... הגזמה, אין ספק. את הרעיון שאבתי כמובן מהפינטרסט. הייתי שמחה יותר אם במקום לחתוך בעצמי את הריבועים הייתי מוצאת קארדסטוקים מרובעים גדולים בהדפסים עליזים ובמחיר שפוי... שילוב בעייתי כידוע.  ככה זה היה נראה לפני האריזה עצמה....
עוד דברים שעשיתי בשנים הקודמות:
 
זה מהשנה שעברה. שכבות של דגני בוקר בתוך קנקן מיץ קטן. הרעיון המקורי היה לעשות את זה בתוך צנצנת אבל משום מה לא מצאתי צינצנת בגודל המתאים בחנויות לפני החג אז הלכתי על הקנקן. חוששתני שרוב מקבלי המשלוח נתקעו איתו אח"כ... לא הכי שימושי. כמובן שאחרי החג מצאתי מליון צנצנות שיכלו להתאים במחיר סבבה... ברור שידו של מרפי היתה פה :-)
בגדול אחלה משלוח, השקעה לא מוגזמת ומאוד אסתטי.
זה מלפני שלוש שנים, גם אז עשינו פנקייקס עם תוספות (הם בתחתית הקערה לכן לא רואים...). אז הגדלנו לעשות וציירנו על הפנקייקס תוך כדי הכנה את סמלי הפורים בבלילה כהה. חבל שלא צולם למזכרת... לפחות אז קיבלתי אחלה פידבקים!
בשנה שלפניכן הכנו קינוחי כוסות שווים אבל מרוב ההשקעה שבהכנה לא הספקנו לצלם את המשלוח הסופי... למיטב זכרוני האריזה לא היתה מוצלחת. מורכב מצלחת חד פעמית מנייר שהשוליים שלה קופלו כדי ליצור כלי קיבול ריבועי. יצא פחות אסתטי ממה שציפיתי... העיקר היה טעיםםם!
המשלוחים הכי חמודים שהכנתי היו אלה:
מראש לא התכוונתי להשקיע בתוכן- קנינו מארז שוקולדים מפנק ועוד משהו ואת מירב ההשקעה הקדשתי באריזה. במקור השקיות היו עשויות מנייר אריזה חום אך אני מצאתי דווקא מפוספס... כלומר מצאתי רק נייר, ואת השקיות הייתי צריכה להרכיב בעצמי כמו שעוטפים מתנה פחות או יותר... לא נורא יצא יפה יותר. את העיניים עיצבתי בעצמי בפאוור פוינט והדפסתי בצבע גזרתי והדבקתי בכיוונים שונים כדי ליצור עניין. יצא מוצלח ביותר!! הרעיון מהפינטרסט כמובן, אבל אני אפילו לא מקשרת מרוב שהוא נפוץ...
 
זה משלוחים שהילדים הכינו באחת השנים לחברים שלהם. נראה לי ממש כיף לקבל אבל לא בטוחה שילדים יודעים להעריך מספיק... אז לא עשינו את זה שוב. הרעיון רץ בפייסבוק אם אני לא טועה.
בשנים שלפניכן עוד לא התחלנו לצלם בכל דבר שזז (לא היה לי סמארטפון...) אז אין לי תמונות אבל אני זוכרת ששנה אחת הכנו פשטידה בשרית, בשנה אחרת הכנו שקיות עם סוגים שונים של עוגיות... ובשנה הראשונה לנישואינו הכנו את המשלוח הכי זכור לשמצה מבחינתי- לחמניות עם סלטים ביתיים. גם נדוש בטירוף, גם מלא עבודה וגם לא יצא טעים... לא נורא מטעויות לומדים.
|
